פשפש הברונזה (Thaumastocoris peregrinus) הינו מין פולש חדש בישראל. מקורו של הפשפש במזרח אוסטרליה שם התקיים עד לפני כ- 15 שנה כמזיק שולי בעצי איקליפטוסים ,משום שאינו היה נפוץ במיוחד וגם בשל ריבוי האויבים הטבעיים בסביבתו המקורית. בשנים האחרונות, התרחבה תפוצתו בעולם ובשנת 2014 זוהה לראשונה בישראל. הסיבות להתפרצותו מחוץ
בתאריך ה- 20.5.19 צוות האגרונומים של פתילת המדבר נקרא להציג אמצעים ויכולות בכנס יער עירוני שהתקיים במכון וולקני. הכנס הינו חלק ממיצג שנתי של מחקלת הנדסת צומח במשרד החקלאות – https://www.moag.gov.il/shaham/Unit/flowers/handasat_zomeah_ganim/Pages/default.aspx לכנס הגיעו אנשי מקצוע מהתחום ונציגים של גופים מוניציפליים שונים. במסגרת התצוגה הוצגו מכשירי הרזיסטוגרף הייחודים של החברה (ראה
כחלק מעבודתנו בפתילת המדבר, אנו נדרשים לעיתים לעבודת בלשות ומחקר על מנת לפתור בעיות הקשורות בעצים ובצומח במרחב העירוני. לפני מספר שבועות, נקראנו ע"י אחת העירייה הגדולות איתן אנו עובדים, לתת מענה לתושב אשר טען כי כלביו מתו כתוצאה מלעיסת זרעי העץ כרבל לביד. קצת נתונים על עץ הכרבל הלביד:
בפוסט זה נפרט על ההבדלים בין שני זחלים דומים אך שונים אשר ניתן למצוא במרחבי האזור העירוני בשפלת החוף.
הזחלים הינם דובון הקורים וטוואי התהלוכה או בשמו הנפוץ יותר, תהלוכן האורן.
משפחת המושתיים (שם מדעי Coccinellidae) המוכרות בשמן העממי פרות משה רבנו היא המשפחה המוכרת והנחקרת ביותר מבין החיפושיות. המשפחה מונה למעלה מ-6000 מינים, בישראל מוכרים כ-90 מיני מושיות רובם הגדול מקומיים. רוב מיני המושיות נחשבים כחרקים מועילים לאדם משום שהן ניזונות מכנימות ומחרקים מזיקים נוספים בחקלאות. לאורך ההיסטוריה עמים רבים
עצים וצמחים חשופים למזיקים ולגורמי מחלות, כדוגמת חרקים, פטריות וחיידקים. רוב צמחי הגן מצליחים להגן על עצמם בעזרת תגובות מערכת החיסון הצמחית ולכן אינם רגישים לפגעים. אולם, במקרים בהם לצמחים רגישות גנטית יתרה או לא מטופלים כראוי ומצבם הבריאותי ירוד, הם עלולים להיפגע מאוד ובמקרים מסוימים אף להתנוון לחלוטין. במאמר
במרחב העירוני קיימים צמחים רבים ממין דורנטה (Duranta) אשר ממשפחת הורבניים. הצמח, שמקורו בעיקר מדרום אמריקה הינו שיח רב-שנתי מעוצה, אשר לרוב נמצא אותו בישראל משמש כגדר חיה. מין הדורנטה מוגדר כ"צמח רעיל", אך משמעותו מושג זה הינה רחבה. צמחי רעל הם צמחים המכילים חומרים אשר משפיעים על בריאותם של
את הדברים הבאים אמר ראש הממשלה דוד בן גוריון בשנת 1962, בעת שחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרי לאום ואתרי הנצחה הובא לקריאה ראשונה בכנסת: "עץ בן שבעים שנכרת – לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם. אין שום
עצי צאלון (שם מדעי: Delonix regia ) מזוהים עם הנוף הישראלי אך מקורם של עצים אלו הוא במדגסקר. עצי צאלון רגישים מאוד לטמפרטורות נמוכות ולכן, נפוצים בישראל באזורים בהם הטמפרטורה בחורף מתונה כגון מישור החוף והשפלה. אומנם, לעיתים ישנם חורפים קשים דוגמת חורף 1950 בו מתו עצי צאלון רבים בישראל
פתילת המדבר בע״מ מבצעת סקרי בטיחות עצים וצמחים במוסדות חינוך. במסגרת זו אנו מבצעים סקר הכולל אף את גדרות המוסד וקרבתם, על מנת למנוע כל סוג מפגע צמחי העלול במישרין או בעקיפין לגרום לנזק לבני אדם או לרכוש. בכלל זה נבדקים סוגי העצים ומידת רעילותם, חוזקם המכני ומצב בריאותם. דגש
