הרכבת עצים

מה זה "הרכבת עצים"

עץ מורכב הוא כל עץ שבנוי משני עצים שונים, ולאחר ההרכבה מתפקדים כיחידה אחת. החלק שמתחת לנקודת ההרכבה נקרא "כנה", והחלק שמעל נקודת ההרכבה נקרא "רוכב".

היתרונות: 

בכך ניתן ליצור עץ בעל תכונות אופטימליות מבחינת איכות הפרי והתאמתו לסביבת הגידול. נניח שאני רוצה לגדל עץ אפרסקים לבנים בגינה, אבל הסוג הספציפי שאני רוצה, אינו שורד באדמות הבסיסיות שמאפיינות חלק ניכר מאדמות ישראל, כיוון שבית השורשים שלו לא מותאם לכך. מה עושים? ניקח עץ שקד, שבאופן טבעי גדל באזורנו בצורה טובה מאוד, ועליו נרכיב את עץ האפרסקים הלבנים. בכך למעשה אנחנו יוצרים עץ שחלקו התחתון קולט מים ונוטריינטים באופן יעיל – כיוון שהוא מתפקד טוב מאוד באדמות האזור, וחלקו העליון יניב את הפרי המבוקש.כיום משתמשים בכנות עמידות למחלות קרקע כמו פטריות ונמטודות, ובכך חוסכים כסף רב במקום להשתמש בכימיקלים.

המגבלות:

ניתן להרכיב רק צמחים בני אותן משפחות למשל: ורדניים על ורדניים ( תפוחים אפרסקים שזיפים משמשים וכו'), סולניים על סולניים (עגבנייה, חציל, פלפל ותפוח אדמה). הרכבות של משפחות שונות בדרך כלל נכשלות.
על אילו סוגי צמחים ניתן לעשות הרכבות? על כל סוגי הצמחים הדו פסיגיים. צמחים חד פסיגיים כמו חיטה, תירס, קנה סוכר ודומיהם, אינם מפתחים רקמת קמביום ולכן לא תוכל להווצר רקמת איחוי שתחבר בין הכנה לרוכב.

חשוב מאוד: אסור בתכלית להשתמש בכנות רעילות, כיוון שחומרי רעל, אלקלואידים ומטבולטים שניוניים עלולים לעבור בצינורות ההובלה ולהגיע בסופו של דבר אל הפירות.

באופן כללי ההרכבה צריכה להראות לפי אחת משתי הדוגמאות הנ"ל, אך אנו נתמקד בשמאלית:

שלבי ההרכבה:

1.הכנת הציוד הנדרש: סכין חדה, מזמרה, סרט פלסטיק מאחה (פאראפילם), שקית בידוד כסופה, סרט קשירה.

2.נבחר את הזן שישמש כרוכב וממנו נקח ענפים. הענפים צריכים להיות בעלי אותו קוטר והיקף כמו של הכנה- על מנת ליצור איחוי טוב. חשוב לקחת ענפים בעלי קליפה קשה (מעוצים) אך לא מעוצים מדי ורצוי שיהיו בעלי גמישות מסויימת. לגיל הענף יש חשיבות, שכן ענפים בוגרים מדי לא יצליחו להתפס על הכנה.

3.הכנת הרוכבים: תהליך החיתוך צריך להעשות בפרק זמן קצר ככל האפשר, על מנת להגדיל את אובדן המים מהרקמה ובכך למעשה להגדיל את סיכויי ההצלחה של ההרכבה. נחתוך רוכבים בגודל של 10-15 ס"מ, ולאחר מכן נוריד מהם עלים מיותרים באמצעות סכין חדה.אסור להוריד את הניצנים הצעירים, שכן מהם אמורים להתפתח הענפים החדשים.

2.יצירת החתכים: ישנם סוגי חתכים שונים, הפעם נתמקד בחתך זוויתי. החתך חייב להיות חד וחלק כך שנחשוף את צינורות ההובלה של הרוכב לצינורות ההובלה של הכנה, ובכך נקל על האיחוי, לכן חשוב שמצד אחד נראה שהגענו אליהם כפי שרואים בתמונה.

הצד הזה יהיה הצד שיפנה כלפיי מרכז הכנה, על מנת שיתאפשר איחוי של צינורות ההובלה.

4.חיתוך הרוכב בצד שיהיה כלפיי חוץ הכנה: צד זה אמור להחתך בצורה כזו שהוא יאפשר החלקה פנימה של הרוכב מבלי ליצור הפרעה מכנית, אבל אסור לחשוף בו את צינורות ההובלה משום שאז יגרם אובדן נוזלים וטראומה מיותרת לצמח. לכן החתך צריך להיות זויתי עדין כמתואר בתמונות:
5. כעת יש לחרוץ את קליפת גזע/ענף הכנה בצורת U, כך שנוכל לדחוף פנימה בלחץ מתון את הרוכב שהכנו, כמתואר בתמונה.

6. יש לעטוף את הרוכבים בפארפילם, לעשות זאת בלחץ מתון, תוך מתן דגש לכך שכל אזור ההרכבה אמור להיות מכוסה, וזאת משלוש סיבות עקריות:

א. מניעת אובדן נוזלים
ב.הפעלת לחץ מכני על הרקמות
ג.מניעת כניסת מחלות

לאחר מכן יש לעטוף בשקית הרכבה כסופה, לחכות שבועיים ולהתחיל לחשוף בהדרגה לקרינת השמש (חשוב לעשות זאת באופן הדרגתי שנמשך עוד שבועיים).