בשנים האחרונות קיימת עלייה גדולה במודעות בכל הקשור לתרומתם הסביבתית של העצים, בדגש על המרחב העירוני. כחלק מהבנה זו מתקיים תהליך בו עולה ההקפדה והדרישה מצד רשויות וגורמי מקצוע על הקפדה על שימור עצים באתרי פיתוח והבטחת תרומתם עוד שנים רבות גם לאחר עבודות בסביבתם.

אורתופדיה בעצים הינו פתרון מתקדם למתן מענה למיזעור סיכונים פוטנציאלים בעץ, אך אין פתרון זה איננו מתאים לכל המקרים ויש לנתח ולהבין באופן מעמיק את השיקולים השונים והאפשרויות ליישום אלמנטים אלו.

בשנים האחרונות רשויות מקומיות ברחבי המדינה החלו להחזיק ברשותן אגרונום עיר במשרה מלאה או חלקית. מטרת פוסט זה היא להציג את תפקידיו של אגרונום העיר בכלליות ואת יכולת ההשפעה שלו על העצים במרחב העירוני, בדגש על שימור עצים ותיקים ובעלי תרומה סביבתית משמעותית במרחב העירוני.

ישנם חסרונות רבים וחוסר תועלת בגיזום מסוג הרמת נוף. חסרונות אשר מבטלים את היתרונות שהנוף הנמוך מספק לנו. חשוב לבחון את הצורך בגיזום העץ טרום ביצועו. גיזום שלא לצורך עשוי להשפיע באופן שלילי את בריאות העץ, יציבותו ומופעו לאורך זמן.

כל מי שהולך במדשאות ציבוריות במועצות מקומיות ברחבי הארץ, או סתם ליד עצים שנטועים בגומות במדרכות, לא יכול שלא לשים לב לכך שרבים מהעצים ובמיוחד הצעירים סובלים מפגיעות מכאניות ופצעים מכוערים בעיקר בבסיס הגזע וצוואר השורש. מדוע אנו רואים את פגיעות אלו?

כמו שאדם קשיש נזקק לעיתים למקל הליכה בזקנתו או כאשר אדם נפגע ברגל או ביד והרופא מתקין לו גבס על מנת לטפל בשבר, כך גם עצים נזקקים לעיתים לתמיכות דומות. תמיכות אשר בעולם המקצועי של טיפול בעצים נקראות 'אורתופדיה'.

אירועי קריסת עצים נתפסים לעיתים כ"פורס מאז'ור" (force majeure) או בעברית – כוח עליון. תפיסה זו מפחיתה מחשיבותה של התנהלות נכונה בנוגע לתחזוקה וטיפול בעצים במרחב העירוני. באמצעות תכנון וניהול נכון של משאב העצים, ניתן לצמצם אירועי כשל בעצים.

אחת הסוגיות הנפוצות והמעניינות במסגרת שיקום נופי הינה שיקום וייצוב מדרונות. סוגיה זו קשורה באופן ישיר לתופעה נפוצה נוספת ומהותית והיא סחף של קרקעות. בשנים האחרונות וכחלק מהעלאת המודעות לבעיות הקשורות לשירותי המערכת האקולוגית, נושא מניעת סחף הקרקע טיפס במעלה סדר עדיפויות תוך הבנה הולכת וגדלה לחומרת הבעיה ברחבי העולם.