אם יצאתם לגינה בזמן האחרון ושמתם לב שהצמחים שלכם מכוסים בכתם דביק בצבע שחור, ייתכן כי פייחת משגשגת אצלכם בגינה.

פייחת היא למעשה פטריה המתפתחת על צמחים הנגועים בכנימות. פטריית הפייחת מתפתחת על "טל דבש" שזהו למעשה סוכר המופרש מגופן של כנימות. מגוון סוגי כנימות מפרישות סוכרים אלו, ביניהן כנימות עלה, כנימות קמחיות, כנימות מגן וכנימות עש.

התהליך בקצרה: הכנימות ניזונות ממציצת נוזלי עצה ושיפה. נוזלים אלו עניים יחסית בחומצות אמינו ועשירים בסוכרים. לכן הכנימות פועלות כ"מסננות" המפיקות ממוהל הצמח את המזון להם הן זקוקות, ואת עודפי הסוכרים מפרישות כטל – דבש, עליו מתפתחות פטריות הגורמות לפייחת.

משפחת הפטריות הגורמת לתופעת הפייחת היא משפחת האסקומיצטים (פטריות השק) אשר הסוגים המוכרים בה הינן פטריות הקלודוספריום והאלטרנריה. הפייחת מתפתחת על טל הדבש המופרש על חלקי הצמח השונים: עלים\ ענפים\ פירות. כמו כן הפייחת יכולה להתפתח על אובייקטים אחרים שהתכסו בטל-דבש בסביבת הגינה: אבנים, ספסלים מכוניות וכו'.

האם הפייחת גורמת לנזק לצמח מעבר לנזק האסתטי? עקרונית לא, אבל! יש לציין כי הפייחת אינה חודרת אל רקמות הצמח ולכן גורמת לנזקים משניים חיצוניים בלבד. שכבת הפייחת סותמת את הפיוניות המצויות בעלה ובכך פוגעות בתהליכי חילופי גזים ובהליך הטרנספירציה בו הצמח מאדה מים מן הרקמות. נזק משני נוסף הינו פגיעה בהליך הפוטוסינטזה בעקבות חסימה של קליטת אור השמש על ידי העלים המכוסים בפייחת. בעצים פרי נוכל לזהות ירידה ביבול או איכותו, עם האטה משמעותית בקצב הצימוח וזאת כתוצאה מנגיעות בפייחת.

כיצד ניתן להיפטר מהפייחת? חשוב להבין שטיפול יעיל בפייחת, ראשיתו טיפול במקור הבעיה -הכנימות (יפורט בהמשך). יש לזהות את הכנימות אשר גורמות להפרשת טל הדבש ולהסירם מהצמח. כעת כשנפטרנו ממקור הבעיה, קרי מהכנימות, שכבת הפייחת יכולה להישטף בקלות מחלקי הצמח השונים.

לשטיפת פייחת מהחלקים הנגועים בצמח ניתן להשתמש בין השאר על ידי: מים פושרים וסבון (סבון נגד חרקים או סבון כלים) במינון של כף סבון לכ-4 ליטר של מים. ריכוז סבון גבוה מדי עשוי לגרום לנזק לצמח. לאחר שתמיסת הסבון באה במגע עם הצמח לזמן קצר, ניתן לשטוף אותה בלחץ עם מי ברז רגילים על מנת לשטוף את הסבון ואת הפייחת שהתפרקה.  חומרים נוספים היעילים בשטיפת פייחת הם שמנים מינרליים המשמשים להדברת מזיקים ומחלות בחקלאות, כגון שמן EOS או שמן JOS את השמנים יש לרסס במעט לחץ ובריכוז 1%.

כאמור, במקרה של טיפול בכנימות, יש לבצע טיפול כימי רק אם הוא הכרחי, ואמצעים ידידותיים אחרים אינם פתרו את הבעיה, זאת מכיוון שפייחת דורשת טיפול בעיקר בגינות נוי פרטיות בהם יש לשקול היטב את השימוש בחומרים כימיים רעילים. מומלץ מאוד להתייעץ עם איש מקצוע הבקיא בטכניקות המשלבות הדברה כימית.

ישנן מספר אופציות לטיפול בכנימות:

  1. שמן נים – חומר אורגני המופק ממיצוי של פירות עץ האזדרכת, המשמש גם כקוטל פטריות וגם כקוטל חרקים רחב ספקטרום. חומר זה טוב לשימוש בגינות פרטיות מכיוון שהוא ידידותי לסביבה ואינו רעיל ליונקים ולעופות. חובה להתייחס להוראות השימוש שנכתבו בתווית החומר על ידי היצרן.
  2. שימוש בקונפידור – קוטל חרקים סיסטמי אשר יעיל מאוד בהגמעה עם זאת, החומר הינו רעיל ואינו מומלץ לשימוש בגינות נוי ובעצים המניבים פירות מאכל. על מנת להשיג הדברה יעילה ולמנוע עמידות של אוכלוסיות מזיקים לחומר ובכך לפגוע ביעילותו. המלצתנו היא להשתמש בחומר זה רק לאחר שדרכי הפעולה האחרות אינם הועילו ובהתאם להתייעצות עם איש מקצוע.

חשוב לציין כי כל הטיפולים הנ"ל משמשים לטיפול יעיל בפייחת ובכנימות הגורמות לה, אך אינם מונעים את התחדשות התופעה. דגש מאוד חשוב בכל הקשור לטיפול בפייחת, היא ההבנה כי הכנימות, כמו הרבה מזיקים אחרים, אשר הן הבסיס לתופעה, תוקפות צמחים מוחלשים\רגישים יותר.

מכאן שיש להקפיד על טיפול נאות לצמח על מנת להפחית את הסיכויים שיסבול מפייחת. טיפול נאות כזה כולל בתוכו:

  1. בית גידול מתאים. הן מבחינת גודל ערוגה בה הצמח גדל ואשר הולמת את מידותיו.
  2. משטר השקיה ודישון מתאימים לסוג הצמח. משטר השקיה נכון כולל, מעבר לכמות המים, טיפטוף רחוק מבסיס הגזע. דישון נכון כולל שימוש מושכל בדשן, לא במינון גבוה מדי ולא במינון נמוך מדי.
  3. בכל הקשור לקומפוסט יש להצניע את הקומופסט ולפזרו בצורה אחידה. אי הקפדה על דברים אלו, עלולה לגרום לצמח להיכנס לעקה ומכאן להפוך אותו ליותר רגיש למזיקים.
  4. אקלים – תמיד חשוב להקפיד כי הצמחים אשר אתם שותלים בגינה מתאימים מבחינה אקלימית. דבר זה עשוי להפחית משמעותית את הסיכוי כי הצמח יסבול ממחלות\ מזיקים בעתיד.
תגיות: , , , , ,