עד כמה צמח הדורנטה באמת רעיל?

במרחב העירוני קיימים צמחים רבים ממין דורנטה (Duranta) אשר ממשפחת הורבניים.

הצמח, שמקורו בעיקר מדרום אמריקה הינו שיח רב-שנתי מעוצה, אשר לרוב נמצא אותו בישראל משמש כגדר חיה.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%941

מין הדורנטה מוגדר כ"צמח רעיל", אך משמעותו מושג זה הינה רחבה.

צמחי רעל הם צמחים המכילים חומרים אשר משפיעים על בריאותם של בני האדם כתוצאה ממגע איתם או בליעתם. מרבית חומרי הרפואה בעולם העתיק הופקו מצמחים. צמחי המרפא שימשו להפקת סמי מרפא, סמי הזיה וכמובן הכנת רעלים. רוב הרעלים משפיעים על האדם רק אם הוא נחשף לכמות גדולה מהם ובכמויות קטנות יותר, הם יכולים לשמש כחומרי רפואה. ישנם צמחים בהם חומרי הרעל מצויים בכל איברי הצמח וישנם צמחים שהרעל נמצא רק בחלקים מהם ולמשך תקופה קצרה (לדוגמא – רק בפרי לא בשל).

על בסיס סקירת ספרות בעניין, מכל חלקי הצמח רק פירותיו של צמח הדורנטה הינם רעילים, בעיקר כאשר הם אינם בשלים. עם זאת מידת הרעילות של הפרי הינה נמוכה ביותר על פי מדד ה- LD50.

ישנן עדויות לא מבוססות על בני אדם שצרכו את פירות הדורנטה וחשו בכאבי בטן, הקאות וגם מקרים (לא מאומתים!) של מוות. בחינת ספרות מקצועית בנושא מעלה כי בני אדם (בדגש על ילדים) אשר אכלו כמות קטנה של הפירות חשו בגירויים במערכת העיכול, הקאות ושילשולים (נלקח מאתר: Children’s Health Queensland Hospital and Health Service). על אף אלו, מציינים באתר כי דרגת הרעילות של הצמח הינה נמוכה ומומלץ להרחיק אותו מילדים כמידת הניתן בדגש על מוסדות בהן נמצאים תינוקות.

מדד ה- LD50 – Lethal Dose 50% – הוא המדד לקטלניותו של חומר. תחת המילון הרפואי "MeSH" מוגדר המדד כ-"הכמות של רעלן, חומר טוקסי (רעיל) הדרושים על מנת להרוג 50% מאוכלוסיית הנבדקים". LD50 לרוב נמדד ביחידות של מסת החומר הניתן חלקי יחידות מסת גוף. לרוב המדידות יתבצעו בטווח של גרם חומר חלקי קילוגרם מסת גוף או מיליגרם חומר חלקי קילוגרם מסת גוף.

בניסוי מקיף שנערך באוניברסיטת מייקל אוקפרה (Udobi et al., 2018), נעשה שימוש בפירות הדורנטה על מנת להעריך את ה-LD50  של החומר. תוצאות הניסוי העריכו את המדד כגדול מ- 5000mg/kg, ערך גבוה מאוד שמשמעותו היא רמת רעילות נמוכה ביותר.

2

לצורך השוואה, להלן ערכי ה- LD50 של חומרים מוכרים אשר נמצאים בסביבתנו (בסמיכות לבתים ומוסדות חינוך):

חומר שיטת מתן החומר ערך ה- LD50 ביחידות של mg/kg רעילות
צפע מצוי דרך הפה 0.2 – 2.3 רעיל במיוחד
ריצין (קיקיון) דרך הפה 2.7 רעיל במיוחד
ניקוטין (טבק השיח) דרך הפה 50 רעיל ביותר
דורנטה דרך הפה 300 רעיל ביותר
עגבניות ירוקות דרך הפה 500 רעיל

לצורך להדגמה, אדם במשקל של 75 קילו יצטרך לצרוך כמות עצומה של עגבניות ירוקות על מנת לצרוך 36 גרם מהחומר הרעיל טומטין. משקל עגבנייה ממוצע הינו 140 גרם ובכל עגבנייה ניתן להפיק 120 מ"ג של טומטין, כך שבן אדם במשקל זה יצטרך לאכול כ- 300 עגבניות ירוקות על מנת להגיע לאותם רמות רעילות.

פירות הדורנטה הינם קטנים יותר, אך עדיין, הכמות שאדם צריך לצרוך על מנת להסב לעצמו נזק היא גדולה מאוד.

גם במסמך של ארגון "בטרם" (לבטיחות ילדים) ו"המכון הארצי למידע בהרעלות" מצויין כי צמח הדורנטה ברמת רעילות נמוכה בהשוואה לצמחים אחרים אשר נמצאים בסביבה העירונית כגון הרדוף הנחלים, סולנום זיתני וצמח הלנטנה.

לסיכום:

  • על אף הגדרתו של צמח הדורנטה כ"רעיל", רמת רעילותו הינה כה נמוכה שגם ילד במשקל ממוצע יצטרך לצרוך כמות מאוד גדולה על מנת להסב לעצמו נזק. הוכחות לכך ניתנו במסמך זה.

  • על אף דברים אלו, נמליץ על הרחקה של צמח זה ממוסדות בהם שוהים ברוב שעות הימות פעוטות. עבורם, פירות הצמח, בכמות קטנה יחסית, יכולה להסב נזק ויש לקחת זאת בחשבון.

מקורות:

Archundia, I. G. et al. (2011) ‘Neutralization of Vipera and Macrovipera venoms by two experimental polyvalent antisera: A study of paraspecificity’, Toxicon. Elsevier Ltd, 57(7–8), pp. 1049–1056. doi: 10.1016/j.toxicon.2011.04.009.

Udobi, M. I. et al. (2018) ‘Evaluation of the anthelminthic potential of Duranta erecta L. (Verbenaceae) fruits used in Nigerian ethnomedicine as a vermifuge’, Journal of Ethnopharmacology. Elsevier Ireland Ltd, 216(January), pp. 57–62. doi: 10.1016/j.jep.2018.01.030.

Rocky Mountain Poison Center. Uh Oh. Poison! Poison Safety Tips. Denver, CO: Denver Health. In: American Academy of Pediatrics, American Public Health Association & National Resource Center for Health and Safety in Child Care. National Health and Safety Performance Standards: Guidelines for Out-of-Home Child Care – Second Edition. United States of America: 2002.

צמחי רעל בישראל, יואב ויזל, ששון כהן וניסן בנימיני, הוצאת המדור לאקולוגיה בע"מ, פתח תקווה: .1977
מאגרי מידע במכון הארצי למידע בהרעלות, הקריה הרפואית רמב"ם, חיפה.

אתר ארגון בטרם והמכון הארצי למידע בהרעלות

סקירה מדעית: אגרונום נעם ביבי

שיתוף מאמר

דילוג לתוכן