מי את איצרייה מצרית?

מצרים, ארץ המוצא של הכנימה. צילום: מתוך אתר רשת 13

איצרייה מצרית (Icerya aegyptiaca) הינה כנימה השייכת למשפחת העל של כנימות הכוללת כ-8000 מינים שונים.

מאיפה הכנימה הגיעה אלינו?
הכנימה זוהתה לראשונה במצרים, על כן שמה, משם היא הגיעה למחוזותינו.

איצרייה מצרית. צילום: אתר inaturalist

סממני זיהוי

אורך הכנימה הוא לערך 3 מ"מ וצבעה הכתום – אדמדם ניכר תחת כיסוי של שכבת שעווה לבנה.

כנימה זו מתאפיינת בגידולי שעווה ארוכים ו"מבולגנים" סביב הגוף. אם נהפוך את הכנימה נוכל להבחין במחושים השחורים שלה.

תפוצה ומחזור חיים
הכנימה נפוצה באזורים טרופים וסוב- טרופיים. קיימים יותר מ160 מיני צמחים שונים אשר רגישים לכנימה זו וב60 משפחות שונות.
כנימה זו מאופיינת ב'רביית בתולים' (parthenogenesis), כלומר מסוגלת לייצר צאצאים ללא הפריה על ידי גורם זכרי. הרבייה מתרחשת לאורך כל השנה.
זמן דור בכנימה זו הוא סביב 3-4 חודשים, כאשר אוכלוסיית הכנימה מגיעה לשיאה בקיץ המאוחר.
נקבה מסוגלת לדגור על 70 ביצים בממוצע ב24 מעלות צלזיוס וב27 מעלות צלזיוס על יותר מ140 ביצים!
הזחלים מתרכזים בעיקר לאורך צינורות ההובלה בחלקו התחתון של העלה ובפירות.
הכנימה מופצת על ידי משבי רוח או על ידי תנועה בין עלים בצמח.

נזק לצמחים
בנגיעות גבוהה הכנימה מסוגלת להרוג פרטים בוגרים של 'עץ הלחם' (Artocarpus altilis), עץ פרי אשר מקורו באזורים בעלי אקלים טרופי באוקיינוס השקט , אך לרוב ובמינים אחרים הכנימה מביאה לנשירת עלים חלקית ולירידה של עד 50% ביבול של העץ. בנוסף, הכנימה גורמת להתפתחות פייחת על העץ ( למידע נוסף ראו מאמר בנושא פייחת באתר).
בנוסף, מינים כמו אבוקדו, בננה והדרים גם עלולים להיתקף על ידי הכנימה. בנוי הכנימה תוקפת בעיר עצי פיקוס כמו 'פיקוס השדרות' ו'פיקוס בנימינה'.
הכנימה מתפתחת בצורה טובה יותר באזורים עם משבי רוח חלשים, כמו אזורים פנימיים של שיחים. בנוסף, תקופות יובש ממושכות מעודדים את גדילה של אוכלוסיית הכנימה.

כנימות דומות
ישנן מספר סוגי כנימות דומות ל'איצרייה המצרית', ביניהן 'כנימת העש הצמרית' ו'כנימה קמחית'. באופן כללי, פוטנציאל הנזק בכל סוגי כנימות אלה דומה ומתבטא בעיקר בנזקי פייחת. כמו כן, המינים אשר רגישים במיוחד לכנימה זו רגישים גם לכנימות הללו בדגש על עצי הדר ומיני פיקוס שונים.

כנימת עש צמרית.צילום: calpphotos
פוסט כנימות 4
כנימה קמחית. צילום: הדר נוי משתלות
פוסט כנימות 6
לא, השלג לא הגיע לתל אביב. זהו עץ הדר בנגיעות מתקדמת של הכנימה. צילום: עידו נדב
מושית, אויבת טבעית של הכנימה. צילום: ScienceDirect

טיפול
טיפול אגרוטכני: גיזום של חלקי עצים נגועים והשמדת קני נמלים סמוך למוקדי נגיעות.
טיפול כימי: הדברה יעילה של הכנימה תתבצע בעזרת חומרים כימיים או שמנים בעת שלב הגחת הזחלים.
טיפול ביולוגי: לכנימה זו אויבים טבעיים יעילים רבים כגון מושיות וצרעות טפיליות שבנוכחותם אוכלוסיית הכנימה מבוקרת מתחת לסף הנזק הפוטנציאלי שלה. במקרים של העדר אויבים טבעיים, הכנימה מתרבה במהירות ומשאירה נזקים  כבדים.

שיתוף מאמר

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on reddit
Share on email
Share on print