במסגרת שירותי ייעוץ וליווי אגרונומי שמעניקה חברת פתילת המדבר לרכבת ישראל, הועלתה בפנינו סוגייה מקצועית בנוגע למוקד תמותה בלתי מוסבר של שיחי רוזמרין בשטח גינון ציבורי בצפון.

תמיד, לכשאנו מגיעים לתת חוות דעת מקצועית, אנו אוספים ומאגדים את כל המידע המקצועי הרלוונטי הזמין בכתב ובע"פ (התייעצות עם גורמי מקצוע / קולגות), במטרה שלא למהר לפתרונות הפשוטים והברורים כביכול ולשקול את כל האפשרויות היטב, גם את אלו שנראות כפחות סבירות.
אך הפעם הההסבר לתופעה היה כמעט ברור כשמש: שיחיה בוגרת, יבשה לחלוטין, מכוסה שכבה עבה של מחטי אורן שנשרו מצמד עצים בוגרים ממעל. העונה היא סוף החורף וההתנוונת חלה במהלכו, כך שלא מדובר במחסור בהשקיה ובעיית ניקוז לא נראתה כסיבה סבירה. ככלל, רוזמרין הינו שיח הנחשב לחסכן במים ועמיד ביותר בפני מחלות ומזיקים, כך שלא יכול להיות שזה המקור לבעיה.

האמנם?

שיחה קצרה עם הגנן הבהירה שלא מדובר במקרה יחיד והתופעה דומה גם במספר מוקדים אחרים שמתוחזקים על ידו. מבט מעמיק יותר מצידי גילה שתי ערוגות סמוכות נוספות של שיחי רוזמרין, שם החלה התמונה להתבהר.

שתי הערוגות הנוספות היו חשופות לשמש מלאה ולא מוצלות על ידי עצי האורן, כך שההשערה שנגעה להצללה והאללופתיה ירדה מהפרק. בנוסף, זיהיתי על הענפים מוקדים משמעותיים של חיפושית יפה ומבריקה, שלא זכרתי שראיתי בעבר. כמו כן, ניתן היה לראות בבירור שרמת ההתנוונות הייתה מדורגת בין 3 הערוגות, החל מהתייבשות מלאה, דרך התייבשות במצב מתקדם ועד ניוון חלקי. כך שאופי ההתנוונות המדורג רמז באופן משמעותי על דפוס פעולה של מזיק.

בדיקה קצרה העלתה שמדובר בחיפושית ממין Chrysolina americana, הידועה בשמה הנוסף – "חיפושית הרוזמרין".

חיפושית הרוזמרין על שיח בתחנת הרכבת בכרמיאל

בתמונה: חיפושית הרוזמרין על שיח בכרמיאל

מדובר במין פולש החדש יחסית בישראל. מקורו, על אף שמו, בדרום אירופה. הדיווח הראשון על נוכחות החיפושית בארץ הינו מסוף 2014, כאשר במהלך 2016 החלו להופיע דיווחים נוספים על נוכחות החיפושית, בעיקר באזור חיפה. זיהויים נוספים בשנה זו בוצעו בנשר, בנימינה ובמעיין צבי.
החיפושית ניזונה מהעלים של צמחי הרוזמרין, הפונדקאי המועדף עליה, אך עשויה להיזון גם מעלי מינים שונים של אזוביון, מרווה וטימין.
כאשר קיימת אוכלוסיה גדולה, כפי שקיימת במקרה זה, תהליך ההתנוונות עשוי להיות די מהיר.
חיפושית זו הינה חסרת יכולת תעופה ולכן מוגבלת ביכולת הפצה עצמאית.

מוקדים משמעותיים של נגיעות

כאשר מדובר במין פולש המתפרץ בסביבה שאינה סביבתו המקורית, אין אפשרות למערכת האקולוגית המקומית, בדרך כלל, לווסת את רמות האוכלוסיה כפי שנעשה לרוב באופן טבעי. כמו כן, לא ידועים בשלב זה אויבים טבעיים של החיפושית המצויים בארץ.

בנוסף, בשל היותה של החיפושית מין פולש חדש יחסית בישראל, שבשלב זה אינו גורם לנזק משמעותי, לא קיים פרוטוקול הדברה מסודר, מוכח ואפקטיבי.
קיימים חומרי הדברה העשויים להיות אפקטיביים בקטילת אוכלוסיות החיפושית, אך חומרים אלו אינם מורשים בחוק לטיפול במזיק זה. יתרה מזאת, חומרים אלו הינם חומרים חריפים בעלי עוצמת פעילות חזקה ומיועדים לשימוש חקלאי ולא בסביבה עירונית או קולטת קהל.
במקרה זה התאמנו, לאחר מחשבה מעמיקה, טיפול עם חומרים בעלי פוטנציאל ליעילות תוך מתן הנחיות מדוקדקות על אופן ומועד היישום, על מנת לקבל טיפול אפקטיבי ונקודתי.

מה עוד ניתן לעשות?

  1. בשל חוסר יכולתה של החיפושית לעוף ולנוע בכוחות עצמה, יש לוודא ששתילי רוזמרין הנרכשים במשתלות יהיו נקיים מחיפושיות אלו ובכך סביר להניח שרוב הנזק ימנע מראש.
  2. מומלץ שלא ליצור מוקדים גדולים של שיחי רוזמרין בעת הקמת גינות, אלא לפזר את שיחי הרוזמרין במוקדים קטנים במרחב וליצור מגוון מינים גדול כל האפשר בסביבה הקרובה.
  3. מומלץ לנטר מקרוב את שיחי הרוזמרין מעת לעת ולוודא שלא קיימת נגיעות של החיפושית. במידה והנגיעות קלה, אפשר לאסוף אותן באופן ידני בקלות. נגיעות משמעותית תהיה קשה יותר לטיפול ולכן מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הגנת הצומח.

מקורות:

Friedman ALL, 2016. Rosemary beetle Chrysolina americana: A new invasive leaf beetle (Coleoptera: Chrysomelidae: Chrysomelinae) in Israel. Israel Journal of Entomology, 46:87-91.

תגיות: , , ,
שתף