חדקונית הדקל האדומה או בשמה הנפוץ יותר, חדקונית הדקל, הינה מין של חיפושית גדולה יחסית אשר הגיעה לאגן הים התיכון בשנות ה-90 מאזור אסיה הטרופית.
החדקונית פוגעת בעיקר בדקלים קנריים, הנמצאים בשימוש רחב בגינון עירוני ובגינות נוי. כמו כן, החדקונית מסוגלת לפגוע גם בתמר מצוי, דקלי הוושינגטוניה, סייגרוס רומזוף (דקל דמוי קוקוס), ארכי-תמר אלכסנדרה (דקל הטבעות), דפסיס משולש (דקל משולש) ובוטיה דרומית.
נבירת זחלי חדקונית בדקל קנרי יכולה להוביל לקריסתו. לזחלי החדקונית לסתות חזקות והן משמשות אותן להתחפר ברעבתנות אל תוך לב העץ ובכך להשמידו.
ישנם מספר תסמינים לנוכחות חדקונית הדקל ,ביניהם הצהבת ונשירת כפות הדקלים ,אך תסמינים אלו בדרך כלל נגלים רק זמן רב לאחר שעץ נפגע. לרוב, עד שיופיעו תסמינים חיצוניים אלו, הזחלים יתבססו בלב העץ ולא יהיה ניתן לשקמו.
בשל הסכנה לקריסת עץ במרחב עירוני, החשש מנזק ותביעות, רצוי להקדים תרופה למכה ולנטר את המזיק עוד בשלביו הראשונים, טרם נבירת הזחלים. מפקחי הגינון של פתילת המדבר בע״מ הנם בעלי המיומנות והכלים הנכונים בזיהוי מוקדם של חדקונית הדקל וניסיון מוכח כבר שנים.
טיפול אשר הוכח כיעיל כנגד החדקונית בעצים נגועים במרחב העירוני הנו טיפול משולב בתכשירי הדברה סימבוש וקונפידור. את הטיפול מתחילים בחודש מרץ ומיישמים שוב אחת לשלושה חודשים.
הטיפול המשולב כולל ריסוס או הגמעת קודקוד הצמיחה ב"קונפידור" 0.2% וב"סימבוש" 0.3% בנפח תרסיס של 20-10 ליטר מים לעץ. לעצי דקל צעירים שגובהם כ- 3 מטרים ניתן להשתמש בנפח תרסיס של 5 ליטרים מים לעץ. מיותר לציין כי טיפול זה יבוצע אך ורק ע"י גורם מוסמך, מקצועי ובעל ניסיון.
מלבד הניטור המחייב טרם הופעת התסמינים, חשוב לפעול גם במישור המניעתי:
1) אין לגזום כפות חיות וירוקות, אלא כפות יבשות בלבד וככלל, יש להימנע ככל האפשר מגיזום עצי דקל. החדקוניות נמשכות לעצים גזומים. במידה ועלינו לגזום עץ דקל, יש לנקוט במספר פעולות מניעה כגון מריחת משחת גיזום וריסוסים. שניהם צריכים להיות מבוצעים ע"י אנשי מקצוע בלבד.
2) יש להציב מלכודות ניטור ללכידת החיפושיות (הצבת המלכודות והטיפול בהן ייעשה בהתאם להנחיות אנשי מקצוע). למלכודות הניטור חשיבות רבה בגילוי מוקדם של המזיק ובהדברתו.
3) לצמצום רגישות העץ למזיק חשוב למנוע התזת מים ישירה על הגזעים עצמם.
חשוב לציין! גם כאשר כורתים עץ נגוע, חשוב לטפל בו כמו שצריך ולפנות אותו למקום מיועד, אחרת החדקונית עלולה לעזוב את העץ הכרות ולעבור לעצי דקל אחרים. כמובן שכריתת עץ תמר מכל סיבה שהיא, מחויבת ברישיון כריתה.
