הדברת מניעה של חדקונית הדקל בדקלי נוי

מבוסס על הנחיות משרד החקלאות מפברואר 2021

הקדמה:

1. חדקונית הדקל האדומה פוגעת במיני דקל רבים בסביבה העירונית והכפרית. ככל הידוע, דקלים מהמין דקל קנרי (Phoenix canariensis) והתמר המצוי (Phoenix dactylifera) הם המינים הרגישים יותר ולכן עקרי ההנחיות מכוונות אל מינים אלו. בשלב זה, למיני דקלים נוספים לא קיים רישוי להדברה כימית.
2. דקל קנרי ותמר מצוי נתקפים באופן שונה ע"י חדקונית הדקל ולכן קיים הבדל מהותי ביישום חומרי הדברה בין מיני דקל אלו. בדקל קנרי– נגיעות בחדקונית תתרחש בעיקר באזור הלולב ולכן ההדברה תתבצע בהגמעת החומרים דרך כותרת העץ. בתמר מצוי– פרט לתקיפה באזור הלולב, החדקונית תוקפת גם בחלקים התחתונים של העץ קרי אזור חיבור החוטרים ובפצעים על הגזע, לכן יש לתת גדש על הדברה בריסוס אזור חיבורי החוטרים או בהגמעה לקרקע, וזאת בנוסף להגמעת כתר העץ.
3. כותרת של עצי תמר מצוי הנפגעים מחדקונית הדקל עלולה להישבר ולצנוח ללא סימנים מקדימים המעידים על נוכחות המזיק, לכן ישנה חשיבות בטיפולי מניעה אלו. בתמר קנרי נגיעות החדקונית מתבטאת לרוב ע"י בהתייבשות הכפות ללא קריסת העץ או קודקודו, אם כי מוכרים מקרים בודדים של קריסת הקודקוד גם בדקל קנרי (בדר"כ לאחר נגיעות משמעותית וסימנים ויזואליים ברורים).
4. ההמלצות במסמך זה מבוססות על הנחיות משרד החקלאות (שמעון ביטון ואביגיל הלר, קיץ ,2017. עדכון הדפון ע"י אופיר אטינגר, פברואר 21). תכשירים נוספים נמצאים בהליכי ניסוי ורישוי, לכן יש להתעדכן מעת לעת בהמלצות ולעיין היטב בתוויות התכשירים לפני כל שימוש.

נקבת חדקונית הדקל האדומה וגולם

להלן פירוט החומרים המורשים לטיפול ע"פ סוג הדקל ואופן היישום:

דגשים כללים ליישום הדברת מניעה:

1. את ההדברה יבצע אדם מיומן בעבודה עם חומרי הדברה.
2. בעצים גבוהים מעל ל-4 מטרים מומלץ לפנות למדבירים המצוידים במוט טלסקופי המאפשר טיפול בטוח ויעיל לקודקודי הדקלים.
3. להבטחת יעילות היישום יש להקפיד על חלוקת החומר בין שלושה מוקדים לפחות באזור הקודקוד.
4. מומלץ לבצע אלטרנציה בשימוש חומרי ההדברה בעלי מנגנון שונה מפעם לפעם, על מנת למנוע התפתחות עמידות לחומרי ההדברה.
5.  

דקל קנרי:

1. איפון 25 גרם לעץ – בנפח תרסיס של עד 25 ליטר לעץ או 0.2% בנפח תרסיס שמעל 25 ליטר לעץ. לפני היישום, יש לקבוע את נפח היישום על עץ אחד בגודל דומה על ידי הגמעת מים נקיים לאזור הלולב בשלוש נקודות. יש להגיע להספגה או להגיע לנגירה. את התכשיר יש להגמיע לאזור הלולב בשלוש נקודות. יש לחזור על הטיפול כל 3 חודשים.
2. טוטם בריכוז 0.2% – יש להגמיע טוטם בכתר הדקל הקנרי (15-10 ליטר לכתר). יש לחזור על הטיפול כל 3 חודשים.
3. מוספילן לריסוס בריכוז.2% – ( 200 סמ"ק ל- 100 ליטר מים 15 ליטר לעץ). לכותרת הדקל בשלוש נקודות, במרחק שווה ביניהן, קרוב ככל האפשר ללולבים. הקפד שלא יהיה נגר של התרסיס על הגזע. יש לחזור על הטיפול כל 6 חודשים.
4. קוהינור 350 / קונפידור 350- 0.2% בשילוב קרטה מקס 0.3% – יש ליישם בהגמעת כתר בנפח 15 -20 ליטר לעץ. יש לחזור על הטיפול כל 3 חודשים.
5. הזרקות גזע של אקטרה – הזרקה בעזרת 3 קידוחים לעומק 30 ס"מ אותם יש לקדוח בגובה של 1 מטר מהקרקע ובזווית של 45 מעלות. מנת התמיסה המוזרקת לעץ אותה יש לחלק בין שלושת הקידוחים, הינה 38 סמ"ק והיא מכילה 12 סמ"ק אקטרה + 26 סמ"ק מים.
   על מנת להימנע מקידוחים חוזרים מומלץ להשתמש ב"דקלון", צינורית פלסטיק בעלת אטם המוחדרת קבע לשימוש חוזר. יש לחזור על הטיפול כל חודשיים לאורך כל השנה.

לדקל נגוע, יש לבצע תחילה טיפול הגמעת כתר באחד מין החומרים האחרים המורשים לטיפולי הגמעת כתר ורק לאחר מכן לבצע הזרקות למניעה.

תמר מצוי:

1. טוטם או קונפידור – בריכוז 0.2% יש להגמיע את כתר הדקל (15-10 ליטר לכתר) בנוסף יש לרסס סביב החוטרים בהרטבה מלאה עד נגירה בריכוז 0.2%. יש לחזור על הטיפול כל 3 חודשים.
2. הזרקות גזע של אקטרה – הזרקה בעזרת 3 קידוחים לעומק 30 ס"מ אותם יש לקדוח בגובה של 1 מטר מהקרקע ובזווית של 45 מעלות. מנת התמיסה המוזרקת לעץ אותה יש לחלק בין שלושת הקידוחים, הינה 38 סמ"ק והיא מכילה 12 סמ"ק אקטרה + 26 סמ"ק מים. על מנת להימנע מקידוחים חוזרים מומלץ להשתמש ב"דקלון", צינורית פלסטיק בעלת אטם המוחדרת קבע לשימוש חוזר. יש לחזור על הטיפול כל חודשיים לאורך כל השנה.

לדקל נגוע, יש לבצע תחילה טיפול הגמעת כתר באחד מין החומרים האחרים המורשים לטיפולי הגמעת כתר ורק לאחר מכן לבצע הזרקות למניעה.

גיזום דקלים:

1. החדקוניות נמשכות לעצים גזומים לכן יש להימנע ככל הניתן מגיזום כפות או ניתוק חוטרים מעצי דקל.
2. אם פעולת הגיזום או ניתוק החוטרים הכרחית, יש לבצע אותה בתקופת החורף דצמבר-פברואר.
3. אם נדרש גיזום בכל מועד אחר, יש לטפל מיד אחר הגזום על פי ההנחיות.

הצבת מלכודות:

1. מלכודות אינן מהוות תחליף לטיפול בחומרי הדברה. מטרת המלכודות היא לכידה של פרטים בוגרים ומשמשת בעיקר להערכת צפיפות האוכלוסייה.
2. יש להציב את המלכודת במרחק מינימלי של כ-25 מטר מהעץ. באם מציבים מספר מלכודות יש לשמור על מרחק של 25 מטר בין מלכודת למלכודת.
3. יש להציב את המלכודות במקום מוצל על פני הקרקע.
4. יש לדאוג לתחזוקה שותפת של המלכודות ולוודא כי היא מכילה את כל החומרים הפעילים הבאים:
   • · נדיפית פרומון.
   • · בקבוק עם אתיל אצטט.
   • · 2 ליטר מים עם 15% מולסה.
   • · ניתן להוסיף חומר צמחי כמו תמרים או כפות דקלים.
5. את תמיסת המים והמולסה יש להחליף מידי חודש. את הפורמון ואת בקבוק האתיל אצטט יש להחליף מידי חודשים.

טיפול בדקלים מתים:

1. מטפלים בקודקוד באחד החומרים ע"פ הנחיות הטיפול בדקלים חיים.
2. גיזום כפות הדקל ועטיפת הקודקוד ביריעת פלסטיק אותה יש לקשור מסביב לגזע על מנת למנוע הגחה של חיפושיות בוגרות אל הסביבה.
3. לאחר שבוע יש לכרות את העץ ולפנות אותו לאתר פסולת מוסדר או לגרוס אותו במרסקת גזם.

המידע בפוסט זה נכון ליום פירסומו.
הנחיות משרד החקלאות מתעדכנות מעת לעת. יש לבדוק את ההנחיות העדכניות ביותר טרום יישום ההמלצות.
מצורף בלינק הבא ההנחיות האחרונות בנושא מחודש מרץ 2021
https://archive.moag.gov.il/shaham/professionalinformation/documents/rhynchophorus_ferrugineus_2021.pdf