אפשרויות טיפולי מניעה להדברת חדקונית הדקל

חדקונית הדקל האדומה פוגעת במיני דקל רבים בסביבה העירונית והכפרית. ככל הידוע, דקלים מהמין דקל קנרי (Phoenix canariensis) הינו הרגיש ביותר והתמר המצוי (Phoenix dactylifera) אחריו ברמת הרגישות ולכן עקרי ההנחיות מכוונות אל מינים אלו. בשלב זה, למיני דקלים נוספים לא קיים רישוי להדברה כימית.

דקל קנרי ותמר מצוי נתקפים באופן שונה ע"י חדקונית הדקל ולכן קיים הבדל מהותי ביישום חומרי הדברה בין מיני דקל אלו. בדקל קנרי נגיעות בחדקונית תתרחש בעיקר באזור הלולב ולכן ההדברה תתבצע בהגמעת החומר דרך כותרת העץ. בתמר מצוי החדקונית תוקפת בחלקים התחתונים של העץ קרי אזור חיבור החוטרים ובפצעים על הגזע, לכן הדברה תתבצע בריסוס אזור חיבורי החוטרים או בהגמעה לקרקע.

כותרת של עצי תמר מצוי הנפגעים מחדקונית הדקל עלולה להישבר ולצנוח ללא סימנים מקדימים המעידים על נוכחות המזיק. בתמר קנרי נגיעות החדקונית מתבטאת לרוב ע"י בהתייבשות הכפות ללא קריסת העץ או קודקודו, אם כי מוכרים מקרים בודדים של קריסת הקודקוד.

ההמלצות במסמך זה מבוססות על הנחיות משרד החקלאות (שמעון ביטון ואביגיל הלר, קיץ 2017).

תכשירים נוספים נמצאים בהליכי ניסוי ורישוי, לכן יש להתעדכן מעת לעת בהמלצות ולעיין היטב בתוויות התכשירים לפני כל שימוש.

דגשים כללים ליישום הדברת מניעה:

1. את ההדברה יבצע אדם מיומן בעבודה עם חומרי הדברה.
2. בעצים גבוהים מעל ל-4 מטרים מומלץ לפנות למדבירים המצוידים במוט טלסקופי המאפשר טיפול בטוח ויעיל לקודקודי הדקלים.
3. להבטחת יעילות היישום יש להקפיד על חלוקת החומר בין שלושה מוקדים לפחות באזור הקודקוד.

להלן פירוט החומרים המורשים לטיפול ואופן היישום:

דקל קנרי:

1. איפון -25 גרם לעץ בנפח תרסיס של עד 25 ליטר לעץ או 0.2% בנפח תרסיס שמעל 25 ליטר לעץ. לפני היישום, יש לקבוע את נפח היישום על עץ אחד בגודל דומה על ידי הגמעת מים נקיים לאזור הלולב בשלוש נקודות. יש להגיע להספגה או להגיע לנגירה. את התכשיר יש להגמיע לאזור הלולב בשלוש נקודות.
2. טוטם – 0.2% יש להגמיע טוטם בכתר הדקל הקנרי (15-10 ליטר לכתר).
3. מוספילן לריסוס- 0.2% ( 200 סמ"ק ל- 100 ליטר מים 15 ליטר לעץ). הטיפול יינתן אחת לשישה חודשים לכותרת הדקל בשלוש נקודות, במרחק שווה ביניהן, קרוב ככל האפשר ללולבים. הקפד שלא יהיה נגר של התרסיס על הגזע.
4. קוהינור 350- 0.2% בשילוב סימבוש 0.3% .יש ליישם בהגמעת כתר בנפח 15 -20 ליטר לעץ.
5. קונפידור 350- 0.12%  בנפח תרסיס 15 ליטר בזילוף לאזור הלולב.
6. קרטה מקס- 0.3% בנפח תרסיס של 20-15 ליטר. ניתן לשלב קרטה מקס 0.3% עם קוהינור 0.2%.
   
   

תמר מצוי:

1. טוטם- בריכוז 0.2% יש לרסס סביב החוטרים בהרטבה מלאה עד נגירה.
2. קונפידור ת"ר- 10 סמ"ק הגמעה פעם בחודש במשך שלושה חודשים עוקבים.

על מנת למנוע התפתחות עמידות של המזיק לחומרי ההדברה, יש לבצע ריסוס באלטרנציה. כלומר, לשלב מספר חומרים שונים בתכנית ההדברה כך שהריסוס העוקב יתבצע בחומר בעל מנגנון שונה.

*אם לא צוין אחרת יש לבצע טיפול כל שלושה חודשים*

גיזום דקלים:

1. החדקוניות נמשכות לעצים גזומים לכן יש להימנע ככל הניתן מגיזום כפות או ניתוק חוטרים מעצי דקל.
2. אם פעולת הגיזום הכרחית, יש לבצע גיזום לכפות דקלים יבשות ואין לגזום כפות ירוקות, יש לבצע את הגיזום בתקופת החורף דצמבר-פברואר.
3. אם נדרש גיזום בכל מועד אחר, יש לטפל מיד אחר הגיזום על פי ההנחיות.

הצבת מלכודות:

1. מלכודות אינן מהוות תחליף לטיפול בחומרי הדברה. מטרת המלכודות היא לכידה של פרטים בוגרים ומשמשת בעיקר להערכת צפיפות האוכלוסייה.
2. יש להציב את המלכודת במרחק מינימלי של כ-25 מטר מהעץ. באם מציבים מספר מלכודות יש לשמור על מרחק של 25 מטר בין מלכודת למלכודת.
3. יש להציב את המלכודות במקום מוצל על פני הקרקע.
4. יש לדאוג לתחזוקה שוטפת של המלכודות ולוודא כי היא מכילה את כל החומרים הפעילים הבאים:
   • נדיפית פרומון.
   • בקבוק עם אתיל אצטט.
   • 2 ליטר מים עם 15% מולסה.
   • ניתן להוסיף חומר צמחי כמו תמרים או כפות דקלים.
5. את תמיסת המים והמולסה יש להחליף מידי חודש. את הפורמון ואת בקבוק האתיל אצטט יש להחליף מידי חודשים.

טיפול בדקלים מתים:

1. מטפלים בקודקוד באחד החומרים ע"פ הנחיות הטיפול בדקלים חיים.
2. גיזום כפות הדקל ועטיפת הקודקוד ביריעת פלסטיק אותה יש לקשור מסביב לגזע על מנת למנוע הגחה של חיפושיות בוגרות אל הסביבה.
3. לאחר שבוע יש לכרות את העץ ולפנות אותו לאתר פסולת מוסדר או לגרוס אותו במרסקת גזם.

המידע המקצועי המפורסם כאן מבוסס באופן מלא על הנחיות משרד החלקאות ועל פירסומים מקצועיים נכון לחודש פברואר 2020.

רצוי להתעדכן לפני טיפול בעצים האם קיימים פירסומים חדשים בנושא.