השוואה בין דובון הקורים וטוואי התהלוכה

בפוסט זה נפרט על ההבדלים בין שני זחלים דומים אך שונים אשר ניתן למצוא במרחבי האזור העירוני בשפלת החוף.
הזחלים הינם דובון הקורים וטוואי התהלוכה או בשמו הנפוץ יותר, תהלוכן האורן.

"תהלוכן אורן" (Thaumetopoea wilkinsoni) או בשמו הנפוץ יותר – טוואי התהלוכה

מדובר בפרפר שאחד ממחזורי החיים שלו מסוכן לבעלי חיים ולאדם, והוא השלב שבו הזחל שבוקע מהביצים. שלב זה מתרחש בד"כ בעונת החורף ובעיקר בסביבת עצי אורן. מכאן גם נובע שמו, מכיוון והוא ניזון בעיקר ממחטי האורן.

זחל זה מתאפיין בתנועה בשיירות ולכן כאשר תזהו קבוצת זחלים הולכת אחד אחרי השני תדעו שמדובר בטוואי התהלוכה – אומנם יצור מרשים ויפה אבל במקרים מסוימים גם יכול להיות מסוכן.

כאשר זחלי תהלוכן האורן מגיעים לגודל מסוים, לאחר ההתנשלות השנייה בסביבות חודש דצמבר, מופיעות על הזחלים בנוסף לשערות הרגילות שעל גופם גם שערות צורבות (setae) הניתקות בקלות. שערות אלה מכילות ארס המעורר תחושת צריבה, דלקת ותגובה אלרגית. שערות אלו שומרות על ארסיותן למשך שנים רבות, זמן רב לאחר שהזחל הפך לעש ומת.

מסיבה זו, מגע עם נשלי תהלוכן ישנים, שנותרו ביערות אורנים, עלול לגרום לפגיעות שונות גם כשאין זחלים חיים בנמצא. מגע השערות של תהלוכן האורן בעור גורם לפריחה אלרגית מגרדת הקרויה "סרפדת האורנים", ואם הן חודרות לעיניים הן יוצרות דלקת שעלולה להוביל לפגיעה זמנית בראייה. נשימת השערות הצורבות עלולה לגרום לקוצר נשימה, דלקת סימפונות ואף להתקף קצרת (אסתמה).

תהלוכן האורן
תהלוכן האורן

"דובון הקורים" (Ocnogyna loewii)

דובון הקורים גם הוא בונה קורים. בצורתו הוא מאד דומה לטוואי התהלוכה, אך הוא בניגוד אליו לא הולך בשיירה אלא מתקבץ בקבוצות גדולות שמתחבאות בתוך קורים על שיחים וצמחים. ניתן לזהות אותו בעיקר במרחבים עשבוניים בעיר, השולי שדות חקלאיים ובמרחבים הפתוחים בעיקר במישור החוף.

ראשוני הזחלים מופיעים כבר בדצמבר ולמרות היותם זעירים, הם משאירים חותם ברור של מטווה קורים לבנים המכסה כאוהל עשב נמוך בשדות. זחלי דובון הקורים שרק בקעו, ניזונים מניצני צומח חד-שנתי, בעיקר ממשפחות המצליבים, פרפרניים, מורכבים ועוד.

אוהל הקורים מספק מיקרו-אקלים נוח ומשמש להם מחסה מקור, משקעים וטורפים. ביום הם מתפזרים בקרבת הקן ובערב מתכנסים שוב מתחת למטווה. כאשר הם מכלים את הצמחייה מתחת לאוהל, הם עוברים לשטח סמוך, יוצרים מטווה הגנה חדש וממשיכים לאכול.

במרץ-אפריל בהגיעם לגודל של 30-35 מ"מ, הם חודרים לאדמה (לעומק של 10-15 ס"מ) שם הם יוצרים תאי התגלמות. תקופת הגולם נמשכת כשישה חודשים (כל הקיץ עד אמצע הסתיו) ועשויה להתארך עד-כדי שנה וחצי ויותר. כלומר חלק מהבוגרים ידלגו עונה שלמה. מנגנון זה מבטיח פיזור סיכונים, היה ובעונה אחת התפתחות האוכלוסייה לא עלתה יפה, עתודות הגלמים יספקו סיכוי נוסף בשנה שאחרי.

דובון הקורים
דובון הקורים

השוואה בין הזחלים

בשני סוגי הזחלים יש שיער על גוף הזחל והוא עטוף בשערות צפופות מאוד ולבנות אלו מלאות בארס אשר מגן על הזחל. במגע עם העור יכול הארס לגרום לפריחה ותגובה אלרגית בבני אדם. במקרים קשים, בעיקר במגע עם ריריות, יכול אף לגרום לפגיעה הרסנית וחריפה ברקמות. שפשוף עיניים למשל ע"י הידיים לאחר שנגענו בו עלול ליצור פגיעה קשה עד עיוורון.

יש לצין כי בספרות המקצועית אין מחקרים או תיאורי מקרה של פגיעה בעקבות מגע עם דובוני קורים.
מחקר ישראלי אמנם הראה שעיזים נמנעות מלאכול צמחים שעליהם זחלי הדובון השעירים, אך הן עשו זאת גם כשנחשפו לצמחים שעליהם הונחו זחלי טוואי המשי החלקים.
מתברר שכמו רובנו, עיזים מעדיפות להימנע מזחלים באוכל שלהן. זחלי דובון הקורים אינם בהכרח מזיקים, אם כי יתכן שמגע בזחלי דובון הקורים יגרום לגירוי קל אצל אנשים רגישים.

טבלה להשוואה:

 

מאפיין טוואי התהלוכן דובון קורים
פרט בודד זחל שעיר בצבע שחור-חום-צהבהב בגודל של סנטימטרים בודדים זחל שעיר בצבע שחור-חום-צהבהב בגודל של סנטימטרים בודדים
חברתיות / מופע קבוצות זחלים על גבי קצוות מחטי אורן / קבוצות זחלים המתהלכים בשיירות, בעיקר בסביבת עצי אורן קבוצות זחלים תחת "אוהל" קורים לבן בסביבת צמחייה עשבונית בחורשות, שולי דרכים או שטחי בר
עונת הזחלים נובמבר – מרץ (ייתכנו גם מקרים של נוכחות זחלים מחוץ לעונה המרכזית) נובמבר – מרץ (ייתכנו גם מקרים של נוכחות זחלים מחוץ לעונה המרכזית)
מסוכנות גבוהה – מגע או נוכחות בקרבתם של הזחלים יכולה להוביל לפגיעה ברקמות, גירויים חריפים ובמקרים חריגים גם לעיוורון נמוכה – לרוב מגע אינו מהווה סיכון אלא אם אדם הינו רגיש. במקרים אלו צפויות תופעות של גירויים מקומיים.

 

לסיכום:

למרות האמור לעיל מומלץ לא לגעת גם בזחלי דובוני קורים ולא לתת לחיות שלכם לאכול אותם. זחלי הדובונים אולי לא יזיקו לכם ולהן, אם אינכם סובלים מרגישות, אך אין סיבה להפריע להם. אפשר להתרשם מיופיים ללא מגע וכך להימנע מהפתעות במקרה של זיהוי שגוי במקרים כמו טוואי התהלוכה.

סקירה מדעית: אגרונום נעם ביבי

שיתוף מאמר

דילוג לתוכן