משפחת המושתיים (שם מדעי Coccinellidae) המוכרות בשמן העממי פרות משה רבנו היא המשפחה המוכרת והנחקרת ביותר מבין החיפושיות. המשפחה מונה למעלה מ-6000 מינים, בישראל מוכרים כ-90 מיני מושיות רובם הגדול מקומיים. רוב מיני המושיות נחשבים כחרקים מועילים לאדם משום שהן ניזונות מכנימות ומחרקים מזיקים נוספים בחקלאות.

לאורך ההיסטוריה עמים רבים ייחסו למושיות קרבה לכוחות עליונים. ברוסית נקראת המושית 'הפרה של אלוהים' ובאנגלית 'החיפושית של מריה הקדושה'. ביוונית היא 'החיפושית של פסח', בערבית 'אום עלי' או 'אום סולימאן' ובצרפתית 'קוקסינל' (Coccinelle), שפירושו בלטינית צבע אדום בוהק. שמה העברי 'פרת משה רבנו' ניתן לה על ידי הסופר שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) וכנראה לקוח משפת האידיש בה החיפושית מכונה 'משה רבנו'ס פערדעלע'.

מושית

למושיות גוף קמור בדמות חצי כדור ואורכם נע בין 0.8-18 מ"מ. קצות המחושים מעובים במקצת, רגליים בעלות 4 פרקים והראש מכונס בחלקו בתוך שריון החזה. החזה וכנפי החפייה חלקים ומבריקים והכנפיים של רוב המינים מעוטרות בכתמים או בנקודות בצבעי הזהרה מובהקים בגוונים שחור אדום וצהוב המשמשים להרחקת טורפים פוטנציאליים. החיפושיות הבוגרות והזחלים הצעירים מכילים רעלים אלקלואידים שמופרשים בעת איום ממפרקי הרגליים. רעלים אלו אינם מהווים סכנה לבני אדם.

התפריט ממנו ניזונים המושיים רחב מאוד, כאשר רובם טורפים, בעיקר חרקים מתת סדרת הכנימות. אך גם נמלים, אקריות, יש אוכלי צמחים ואוכלי פטריות. מבין המינים הטורפים יש כאלו שניזונים רק על מין טרף אחד בלבד, לעומת מינים אחרים שניזונים מטווח רחב של חרקים.

מושיות מהוות את קבוצת החרקים הטורפים החשובה ביותר בהדברה ביולוגית קלאסית מתערבת, בעיקר של כנימות מגן. עם זאת, אקלום של מיני מושיות עם טווח הזנה רחב עלול לגרום לפגיעה אקולוגית במינים מקומיים, לדוגמת מושית השבע שהביאה בבריטניה ובצפון אמריקה להעלמות מינים אחרים הניזונים מכנימות עלה.

האקלום הראשון של מושית בישראל התרחש בתחילת המאה ה-20, לאחר פלישתה של איצריית ההדרים לפרדסי הארץ. האגרונום מאיר אפלבאום הציע להביא את מושית הרודוליה מאיטליה, לשם הובאה קודם לכן מקליפורניה לאותה המטרה. כתריסר חיפושיות שהביא אפלבאום בקופסת גפרורים אחת הספיקו לחולל את השינוי ולהביא להדברה מוצלחת של איצריית ההדרים. דוגמא מוצלחת נוספת להדברה ביולוגית בעזרת מושיות היא מושית מהמין Novius Cruentatus שהובאה לישראל מדרום ספרד ואחראית במידה רבה לריסון של כנימת פלאוקוקוס כהת הכנף, מין פולש המתפתח על עצי אורן.

תרומה רבה הביאה עמה מושית הקריפטולמוס שמוצאה ממזרח אוסטרליה, היא נחשבת כרב פונדקאית ומתפתחת בהצלחה על מינים משמונה משפחות מסדרת הכנימות. בארץ היא התאקלמה היטב, וכאשר אוכלוסייה של קמחית מסוימת מתפרצת היא מופיעה. בשנים האחרונות שכיחה מאוד בשטחי נוי על אוכלוסיית קמחית הברוש על שיחי הערער ובאוכלוסיית קמחית מנוקדת על צמחי היביסקוס.

הדברה ביולוגית מתערבת באמצעות מושיות מיושמת בחקלאות הישראלית בכרמים, פרדסים, מטעי אבוקדו ובחממות באמצעות פיזור של מושית הקריפטולמוס בעיקר כנגד כנימות קמחיות. ריבוי המוני של מושית זו מתבצע בישראל ע"י חברת 'ביו-בי'. עיקר הביטוי החיובי של מושית הקריפטולמוס מתרחש במוקדים בהם הנגיעות בכנימה הקמחית גבוהה שם היא מסוגלת להתבסס ולהקים דורות נוספים. במצב של נגיעות נמוכה המושית אינה יעילה ולצורך התערבות משתמשים בצרעות טפיליות.

למיני המושיות בישראל חשיבות חקלאית, יערנית ואקולוגית. מדובר בקבוצת חרקים שקיומה ושגשוגה אינם מובנים מאליהם וחשוב לעודד את מגוון המינים של קבוצה זו באמצעות בתי גידול מוגנים ומצמצום השימוש בחומרי הדברה.

 

מקורות:
אמתי פ. 2005. מדריך החרקים בישראל ופרוקי רגליים אחרים. הוצאת כתר, ירושלים. עמ' 164-165.
צ. מנדל, א. פרוטסוב, ע. ריטנר, ל. פרידמן, ש. שטיינברג. מיני מושיות להדברה ביולוגית של מזיקים בישראל. עלון לנוטע, שנה ע"א, גיליון מס' 10, כסלו תשע"ח, נובמבר 2017.

 

שתף

leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות חובה מסומנים ב-*